מנהלים בכירים מוצפים במידע, מצויים במצב מתמיד של לחץ והסחות דעת וחייבים לקבל החלטות רבות מדי יום, כאשר המציאות משתנה במהירות ואין לנו את היכולת לצפות את העתיד. הלחץ להחליט מביא לא פעם לעשיה אוטומטית, ללא בהירות של מה שקורה עכשיו. באמצעות תהליך שכזה ניתן לעזור לעובדים לפתח את היכולת להיות מודעים וממוקדים יותר לעצמם ולסביבה, לנהל את עצמם וללמוד מטעויות העבר, לפתח הרגלי עבודה אפקטיביים ובריאים יותר, ולהקנות להם כלים לבניה ויישום של תכניות עבודה. אלו, תאפשרנה השגה של התוצאות הנכונות והמשמעותיות ביותר בכל תחום, תוך מיצוי מיטבי של משאבים, הבחנה בין עיקר לטפל וקביעת סדרי עדיפויות ברורים בחשיבה.
חוקרים וקלינאים ממחלקות שונות החלו בשנים האחרונות לבחון איך תרגול במדיטציית מיינדפולנס עשוי להקל על לחץ בעבודה ושחיקה, ואף לייעל את עבודתם של המנהלים עצמם. בין אלפי המחקרים שפורסמו עד כה, אפשר למצוא עדויות להפחתה בלחץ ושחיקה עבודה, עלייה בביצועים, קבלת החלטות ואפקטיביות, וכן ירידה בחרדה, דיכאון, ובעיות שינה. מנהלים שביצעו תרגול מיינדפולנס שיפרו את התמודדותם עם מטלות היום יום ועם דחיינות. מחקרים מראים שתרגול מיינדפולנס עשוי להעלות רמות אושר בשל היכולת להתמודד עם תופעה שנקראת ״נדידת מחשבות״, המייצרת חוסר אושר על פי מחקר מוביל מאוניברסיטת הרווארד.
עובדים ומנהלים, הצפויים להיות מעודכנים בכמות עצומה של מידע ובו בזמן לטפח איכויות כמו מקצועיות, ניהול זמן והקפדה על פרטים, חווים קשיים מרובים במהלך היום-יום. רבים מהם סובלים מהזנחה בתזונה, בפעילות גופנית ובצרכים האישיים, זאת במחיר של אפקטיביות בעבודה – הזנחה המייצרת שחיקה ובעיות רפואיות. באופן אירוני, העובדים סובלים בשקט מתסמינים שמפחיתים את האפקטיביות שלהם ולאורך זמן מייצרים שחיקה ועזיבה של עובדים. מיינדפולנס הוכח ככלי אפקטיבי לשמירה על איזון בין הצרכים האישיים והפרקטיקה בסביבת העבודה.
בהקשר המדעי, מיינדפולנס מוגדרת כהפניה מכוונת של תשומת הלב אל הגוף והחושים, תוך השהיית הביקורתיות העצמית והשיפוטיות. אימון באמצעות תרגול מדיטציית מיינדפולנס יכול להיעשות אפילו בפרקי זמן של עשרים דקות, במסגרתם מנסים להפנות את תשומת הלב באופן שיטתי אל תהליך הנשימה או התחושות הטבעיות בגוף. המטרה של התהליך הזה היא להגביר את המודעות תוך כדי הקטנה של המאבק עם התחושות או המחשבות המטרידות.
למיינדפולנס יש השפעה על המאזן המוחי כיוון שיותר קשב מופנה לניטור התחושות הפנימיות בגוף ופחות אל התוכן של המחשבות שעוסקות בדאגה או במחשבות גם אם תחושות הגוף כוללות כאב ואי נוחות, מתפתחת יכולת להכיל אותם ולא להיאבק בהם. הסכמה להיות עם התחושות השונות מייצרת תחושה של שליטה. זו גם בחירה בהתיידדות והתקרבות האדם אל עצמו.
פרופ’ ג’ון קאבאט זין מבית הספר לרפואה של מסצ’וסטס היה אחד החלוצים בפיתוח תכנית מסודרת ללימוד של מיינדפולנס בבית חולים. בשנות השמונים הוא יצר תכנית בת שמונה שבועות בשם “הפחתת לחץ באמצעות מיינדפולנס”, שזכתה בעשורים הבאים לפופולריות גדולה. אלפי מורים לשיטה הזו מלמדים ברחבי העולם ולאחרונה גם בישראל. התועלת הרפואית של התכנית הזו אינה רק נפשית אלא כוללת גם ירידה בלחץ הדם, הפחתה בתגובה דלקתית, ושיפור בתגובת מערכת החיסון.
חשוב להדגיש כי על אף המהימנות של טכניקות המיינדפולנס, אין מדובר בשיטה שפותרת כל בעיה. ראשית, השיטה דורשת אימון המצריך מעורבות ומוטיבציה. שנית, היא אינה מרפאה באופן ישיר מחלות שונות אלא משפרת את התשתית הכללית של האדם כדי שגופו ונפשו יוכלו להתמודד טוב יותר עם מצב של חולי. במובן הזה עדיף לראות את השיטה כחלק מרפואה מניעתית, יותר מאשר כתרופה למחלה כזו או אחרת.
כמו שאימון גופני הוכר על ידי מוסדות הבריאות כגורם חשוב להתמודדות ושיפור בשורה של חוליים גופניים ונפשיים, צפוי שבשנים הקרובות ינתנו המלצות דומות לאימון מוחי במיינדפולנס. אנו יודעים שפעילות גופנית נכונה טובה ללחץ הדם, לסוכרת, לתחזוקת הלב וכן למצב הרוח ויכולת הלמידה. כך, גם אימון תודעתי במיינדפולנס מגלם בתוכו תועלת גופנית כמו הפחתה בלחץ הדם, ותועלת נפשית כמו הפחתת חרדה ודיכאון.