מה זה מיינדפולנס | דנה זליכה

big pink open quote

One of our biggest challenges is managing time. Being able to both work and rest effectively. Mindfulness has helped me to put more attention into that.

 

– Executive from the London School of Economics (LSE)

שיפור תודעתי באמצעות מיינדפולנס

מיינדפולנס, ״מודעות קשובה״ או ״קשיבות״ (בעברית), זהו מצב תודעתי של נוכחות ברגע ההווה, ללא שיפוטיות. כלומר, חוויה של מה  שקורה בתוכנו ומחוצה לנו רגע אחרי רגע, בלי התנגדות. אחרי שלומדים לפתח מיינדפולנס  בתרגולים שונים ניתן להביא את המצב התודעתי הזה לכל סיטואציה בחיים ובעבודה וכך לצאת מתגובות אוטומטיות לא מועילות, לקבל החלטות טובות יותר, להגביר יצירתיות והשגים, להשיג מיקוד ואפקטיביות ולקדם שיתופי פעולה. ברחבי העולם כבר רבים אימצו את קורסי המיינדפולנס מהפרלמנט הבריטי, בנקים, תאגידים, בתי חולים, ואוניברסיטאות יוקרתיות כגון אוקספורד.

?מהי קשיבות

קשיבות, מיינדפולנס בעברית, הינה דרך חיים המציעה נוכחות מלאה בחיינו, ומוגדרת כמודעות לרגע הנוכחי, מודעות ל”כאן ועכשיו”, לחוויה תוך קבלתה ללא שיפוטיות או ביקורת. כאשר אנו נמצאים בקשיבות, אנו מתבוננים באופן מכוון בתוכנו ומחוצה לנו, רגע אחר רגע, בידידות, מבלי להפעיל שיפוט או בקרה ותוך קבלה מלאה של מה שקורה לנו בזמן שהוא קורה. אנחנו נולדים עם היכולת הטבעית להיות בקשיבות (תינוק או פעוט הם הדוגמה לכך), אך לצערנו עומס החיים וחוויות קשות לעיתים מקלקלים יכולת זו. קשיבות יכולה לסייע בעת סבל, לחץ או מצוקה באופן בו נוכל להפוך רגעים קשים לכאלה שנוכל לשאת אותם. תרגול קשיבות יכול להגדיל גמישות מחשבתית רגשית והתנהגותית באותם תנאים שקודם לכן גרמו לנוקשות פסיכולוגית, לרוב משום נקיטת אסטרטגיות של הימנעות מהחוויה הפנימית של חרדה, פחד או כאב, ומעניק לנו הזדמנות לחיות כשעינינו פקוחות, כאשר אנו ערים ומתוך מודעות, במקום הרגלים ותגובות אוטומטיות.

למיינדפולנס יש השפעה על המאזן המוחי כיוון שיותר קשב מופנה לניטור התחושות הפנימיות בגוף ופחות אל התוכן של המחשבות שעוסקות בדאגה או במחשבות. גם אם תחושות הגוף כוללות כאב ואי נוחות, מתפתחת יכולת להכיל אותם ולא להיאבק בהם. הסכמה להיות עם התחושות השונות מייצרת תחושה של שליטה, סוג של התיידדות והתקרבות האדם אל עצמו.

הפחתת לחץ באמצעות מיינדפולנס

הפחתת לחץ באמצעות מיינדפולנס – פרופ’ ג’ון קאבאט זין מבית הספר לרפואה של מסצ’וסטס היה אחד החלוצים בפיתוח תכנית מסודרת ללימוד של מיינדפולנס בבית חולים. בשנות השמונים הוא יצר תכנית בת 8 שבועות – MBSR   שזכתה בעשורים הבאים לפופולריות גדולה. אלפי מורים לשיטה הזו מלמדים ברחבי העולם – גם בישראל. התועלת הרפואית של התוכנית הזו אינה רק נפשית אלא גם פיזית וכוללת ירידה בלחץ הדם, הפחתה בתגובה דלקתית, ושיפור בתגובת מערכת החיסון.

כמו שאימון גופני הוכר על ידי מוסדות הבריאות כגורם חשוב להתמודדות עם מצבים גופניים ונפשיים, צפוי שנראה בשנים הקרובות המלצות דומות לתרגול מיינדפולנס. אנחנו יודעים שפעילות גופנית נכונה טובה ללחץ הדם, לסוכרת, לתחזוקת הלב, אבל גם למצב הרוח ויכולת הלמידה. כך גם אימון תודעתי במיינדפולנס מגלם בתוכו תועלת גופנית כמו הפחתה בלחץ הדם, ותועלת נפשית כמו הפחתת חרדה ודיכאון.

מיינדפולנס בעידן המודרני

מיינדפולנס הפך להיות פופולרי בשנים האחרונות בעולם העסקי המתאפיין בעידן מודרני זה בעומס עצום, ריבוי משימות, תגובה לאירועים, מבלי לעצור לרגע. החשש מכישלון, ושעות העבודה הארוכות פוגעות ביכולת התפקודית וברווחה של העובדים. כתוצאה מכך נפגע הארגון כולו: אם בשל קבלת החלטות לא נכונה, חוסר יצירתיות, ירידה בתפוקה או בשל ימי מחלה מרובים. אחד מאתגרי הניהול הינו העיסוק בנושאים הדחופים והקריטיים לארגון תוך שטף של אירועים, גירויים והפרעות כגון מיילים, הודעות טקסט וטלפונים. על כן, המנהלים זקוקים למיקוד רב ופעילות קשובה באופן צלול למתרחש בסביבה כדי להגיב ממקום  אותנטי, עמוק ומדוייק. בחברת גוגל העולמית כבר למעלה מ- 10 שנים פועלת בהצלחה התכנית במטרה לפתח מיינדפולנס אצל המנהלים שלה.

?מעוניינים לשפר את איכות החיים והעבודה
!התנסו בסדנאות מיינדפולנס

 

 להזמנת סדנת מיינדפולנס/הרצאה מלאו פרטים באתר ונחזור אליכם בהקדם, או צרו קשר